בשנת 2015 התקיימה בפריז ועידת אקלים גלובלית אשר היוותה נקודת מפנה בהתייחסות הכלל אנושית לנושא אפקט החממה. יותר ויותר מדינות הביעו נכונות להרים את “הכפפה הסביבתית” ולגבש ‘מדיניות ירוקה’ של הפחתת שימוש במקורות מזהמים (כגון פחם, גז ודלקי מאובנים) ואימוץ הולך וגובר של מקורות אנרגיה ידידותיים (אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית מים ואנרגיה גיאותרמית). או במילים אחרות האנרגיה הירוקה.
ביוני 2020, בעקבות אותה הועידה, הכריז שר האנרגיה – מר יובל שטייניץ, על הצבת יעד לאומי-סביבתי שאפתני: להפיק עד 30% חשמל באמצעות אנרגיות ירוקות עד לשנת 2030. שלושה חודשים לאחר מכן, לאור התעוררות עולמית גוברת בתחום האנרגיות המתחדשות, הושקו בבורסה הישראלית מדדי אנרגיה חדשים: מדד ‘ת”א קלינטק’ המורכב מ-12 מניות עם שווי שוק כולל של 39 מיליארד שקלים, ומדד ‘אקלים נקי מדלקים פוסיליים’ המורכב מ-112 מניות עם שווי שוק כולל של 643 מיליארד שקלים.
*הנתונים נכונים ליום המסחר 29.3.2021.
באוקטובר 2020 אומץ המתווה הירוק של ישראל בהחלטת הממשלה 465, ואלו הם עיקריה (כלשונם):
- “הממשלה רושמת לפניה את החלטת שר האנרגיה על עקרונות המדיניות שלפיהם עד שנת 2030 30% מייצור החשמל יהא מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מבוססת שמש ומקצתה רוח, ומחליטה לעדכן בהתאם את היעדים לייצור מאנרגיה מתחדשת הקבועים בהחלטת הממשלה מס’ 542 מיום 20.09.2015 (להלן – החלטה 542) בנושא “הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק”.
- “להטיל על שר האנרגיה לבחון עד ליום 31.12.2024 את עדכון יעדי ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לשנת 2030, וזאת בהתאם לסמכותו על פי סעיף 57א לחוק משק החשמל”.
- “להטיל על משרד אנרגיה, בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר, לבחון הקמת קרן הלוואות לתכנון וביצוע של התקנת מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה על מבנים בהתאם לקריטריונים מקצועיים שיקבעו המשרדים, זאת, על מנת לעודד הקמה של אנרגיה מתחדשת ולקדם את יעד האנרגיות המתחדשות של 30% עד לשנת 2030. תוצאות הבחינה יוצגו לממשלה בתוך 90 יום”.