קצבת הזקנה תתפקד כאחד העוגנים המרכזיים עבור כל אחד בעת הפרישה לפנסיה ובשל כך נקט משרד האוצר במספר מהלכים לעידוד הגדלת החסכונות הפנסיוניים. את מירב תשומת הלב תפס תיקון 190 פקודת מס הכנסה שהביא בשורה דרמטית לשוק החיסכון והפך את קופת הגמל לאחד המכשירים האטרקטיביים ביותר לחיסכון. מה משמעות הטבת המס? עבור מי זה מיועד ואיך מנצלים בחוכמה את תיקון 190 לטובת הגדלת קצבת הפנסיה? הנה מדריך עם כל מה שחייבים לדעת על ההטבה הפיננסית שמשנה את חוקי המשחק בשוק החיסכון.
שוק החיסכון בישראל עבר בשנים האחרונות כמה שינויים דרמטיים. החל משנת 2008 נקבע כי משיכת הכספים מקופת גמל תתאפשר מעתה רק בצורה של קצבה, דבר שהשפיע מאוד על פופולריות המוצר ובהתאם נרשמה האטה בזרימת כספי הציבור לקופות הגמל, שאיבדו מהאטרקטיביות שליוותה אותן קודם. אלא שבשנת 2012 התמונה התהפכה בעקבות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שסיפק סיבה ראויה להגדיר את קופת הגמל כאחד ממוצרי החיסכון המשתלמים ביותר בישראל.
התיקון למעשה הותיר לכל חוסך למשוך את הכספים הצבורים בצורה של היוון קצבה (משיכה חד פעמית) בכל עת, זאת בכפוף למספר תנאים מצטברים, לצד שורת הטבות מיסויי מפליגות. כיום, בעקבות תיקון 190 ניתן לראות בקופות הגמל כאפיק חסכון אפקטיבי להגדלת רכיב הפנסיה או ההון, לצד האפשרות לשילוב ביניהם.
הרקע לתיקון ומה המשמעות
תיקון חוק 190 לפקודת מס הכנסה נכנס כאמור לתוקף בשנת 2012 אבל החל לצבור תאוצה בקרב ציבור החוסכים רק במהלך השנים האחרונות, לאחר שהיתרונות הגלומים בו החלו לקבל תודעה ובהתאם נרשמה התעניינות גוברת בחיסכון באמצעות קופת גמל לפי תיקון 190.
משמעות השינוי בתקנה טמונה בכך שבתנאים מסוימים קיימת האפשרות להפקיד לקופת גמל כספים ולמשוך אותם בצורה הונית (חד-פעמית) בשיעור מס מופחת בגובה 15% מס נומינלי ממרכיב הרווח, זאת לעומת מס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי, כנהוג ביתר אפיקי ההשקעה. בצד זאת, חוסכים המייעדים את הכספים לקצבת הפנסיה עשויים לזכות בפטור מלא מתשלום מס (בכפוף למספר תנאים מצטברים שיפורטו בהמשך).
הטבות אלה הניתנות במסגרת התיקון כוונו בעיקר לאוכלוסיית בני הגיל השלישי או לכל מי שמתקרב לגיל פרישה, במטרה לסייע להם בהגדלת החיסכון הפנסיוני ולהקל עליהם משמעותית בחבות המס, אפקט המרחיב את קצבת הנטו לפורש. עם זאת, תיקון 190 בקופת גמל אינו נחלתם הבלעדית של בני הגיל השלישי ומהווה גם חדשות מצוינות לשכירים בעלי הכנסה גבוהה (פעמיים השכר הממוצע במשק ויותר), המחפשים פתרון משלים לחיסכון הפנסיוני ארוך טווח, מעבר לתקרת ההפקדה המעניקה הטבות המס.
המתכנן למעשה מוגדר כמומחה בעולמות הפיננסיים והוא זה הנוטל על עצמו את האחריות לניהול מקורות ההון. בשלב הראשון, המתכנן מתמקד במיפוי ואיתור של כלל הנכסים בבעלות משק הבית, כלומר כל אפיקי ההשקעה והחסכונות, לרבות כספים באפיקים הפנסיוניים הנחשבים ל”רדומים” ואינם מטופלים כראוי. בהמשך, המתכנן לומד את הצרכים והדרישות של הלקוח ובונה אסטרטגיה כלכלית תואמת וכזו המתחשבת בכל ההיבטים ומכל זווית, כדוגמת ניצול הטבות מס באופן יצירתי, גידור סיכונים בהשקעות, הוזלת עלויות, פיזור בין אפיקים והרשימה עוד ארוכה.
יתרונות תיקון 190 במסגרת קופות הגמל
- תשלום מס רווח הון מופחת – חוסכים בני הגיל השלישי נהנים כאמור מתשלום מס מופחת של 15% נומינלי בלבד ממרכיב הרווח היחסי לעומת מס רווח הון בשיעור של 25% ריאלי הנהוג ביתר חלופות ההשקעה והחיסכון.
- משיכת כספים בכל רגע נתון מעל גיל 60 – לחוסך עומדת הבחירה האם לבצע משיכה של הכספים כקצבה חודשית, שתהיה פטורה לחלוטין ממס לכל החיים, או לחילופין לבצע משיכה הונית (חד-פעמית) של חלק או מלוא הסכום שתהיה כרוכה כאמור בתשלום מס של 15% בלבד.
- הטבות מס גם במסגרת הורשה בין דורית – קופת גמל אינה נחשבת כעיזבון ובהתאם רשאי החוסך למנות מוטבים בקופה שיהיו הזכאים הבלעדיים לכספים שייצברו. במקרה בו החוסך נפטר חלילה בטרם עת, כלומר לפני גיל 75, היורשים או המוטבים שנבחרו, זכאים לקבלת הכספים שנצברו בקופה בפטור מלא ממס רווח הון.
- במקרה בו נפטר העמית לאחר גיל 75, המוטבים שהחוסך קבע יקבלו את כל היתרה הצבורה בקופת הגמל באופן הוני, לאחר ניכוי מס של 15% בגין הרווח הנומינלי. לחילופין, באפשרותם להעביר את היתרה הצבורה לקופת גמל על שמם מבלי שהפעולה תיחשב כאירוע מס. יש לומר כי בשני התרחישים מדובר בהטבות מס נדיבות עבור מי שמעוניין להביא בשיקולי החיסכון גם את הדורות הבאים. אלמנטים מיסויים אלה למעשה מצטרפים לשלל ההטבות והיתרונות של קופת הגמל עצמה:
- מעבר בין מסלולי השקעה ללא עלות – מתאפשר מעבר בין מסלולים (כללי, אג”ח, מנייתי וכיוצא בזה) זאת מבלי שהפעולה תיחשב כאירוע מס. אופציה זו מאפשרת גמישות מקסימלית ונחוצה בייחוד כאשר השווקים מתאפיינים בתנודתיות עמוקה ונדרש להתאים את אופי השקעה לתנאי השוק.
- תמהיל השקעה מגוון – במסגרת הקופה מתאפשרת השקעה בנכסים סחירים, בדמות מניות, אגרות חוב וכיוצא בזה, לצד חשיפה להשקעות בלתי סחירות (כדוגמת נדל”ן, תשתיות ויתר ההשקעות האלטרנטיביות) כאקט של פיזור סיכונים רחב ונטרול מלוא הקורלציה לתנועת השווקים. חשוב לומר כי במסגרת הקופה מתבצע ניהול מקצועי המגובה על המלצות מחלקת האנליזה וועדת ההשקעות של הגוף הרלוונטי.
- עלויות ודמי ניהול נמוכים – ביחס לחלופות ההשקעה האחרות, דמי הניהול בקופת גמל נמוכים ומצטרפים לעובדה כי קיים פטור מתשלום מס בקבלת דיבידנדים או במקרה של ריבית הנגזרת מהשקעה באיגרת חוב. יש לציין כי במסגרת הקופה ישנה גם דחיית מס מובנית כך שזו למעשה מייצרת אפקט ריבית דה-ריבית על הכספים ובהתאם מגדילה את פוטנציאל הרווח העתידי. טיפ קטן – ככל שסכום ההפקדה לקופה לפי תיקון 190 מס הכנסה יהיה גבוה יותר, דמי הניהול עשויים להיות נמוכים יותר.
- שקיפות ביחס לביצועי מנהלי הקופה – מדי חודש מתפרסמים הנתונים והתשואות שהשיג כל גוף כך שלמעשה לחוסך ישנה היכולת להשוות בין הביצועים ואיכות הניהול של כל גופי ההשקעה השונים ולנייד את הכספים במידת הצורך.
- הלוואה הנגזרת מסך הכספים הצבורים בקופה – רבים מהגופים מאפשרים לחוסך לנטול הלוואה בתנאים אטרקטיביים במיוחד עד ל-80% מיתרת הכספים שנצברו בקופה. רבים מנצלים אופציה זו במטרה למנף את השקעותיהם.
ניצול יתרונות התיקון כפוף להגבלות ועמידה בתנאים מצטברים
במסגרת התקנה נקבעו גם מספר הגבלות ותנאים מצטברים שהחוסך נדרש לעמוד בהם כדי לזכות בהקלות המיסוי. כך למשל, משיכה הונית, חלקית או מלאה, של הכספים הצבורים בקופת הגמל במס רווח הון מופחת של 15% נומינלי (לעומת 25% מס ריאלי כנהוג) תתאפשר רק במידה וברשות העמית, שהגיע לגיל 60, ישנה קצבה מזערית של לפחות 4,498 ₪ (נכון לשנת 2021) מקרן הפנסיה ו\או ביטוח המנהלים שלו. למען הסר ספק, כספי ביטוח לאומי, קצבאות (שארים, ניצולי שואה וכו’) או כל הכנסה אחרת שמקורה הוא לא קופה שמשלמת לקצבה – לא נחשבת עמידה בתנאי הסף ופוסלת את הזכאות להטבת המס.
לצד זאת, מכיוון שבמקור תיקון 190 למס הכנסה נועד לייצר קצבת זקנה הפטורה ממס ולא כמכשיר השקעה פיננסי, הפקדה במסגרת תיקון 190 עשויה להיחשב כקצבה מוכרת, למעט סכום של כ-34,450 ש”ח (נכון לשנת 2021) שמיועד לקצבת הפנסיה בלבד. על סכום זה יכול לקבל החוסך העצמאי הטבת מס במועד ההפקדה אך כספים אלו לא יהיו זמינים למשיכה הונית. נוסף על כך, במידה ותבוצע הפקדה לתיקון 190 בכל שנה בקופה אחרת, יידרש החוסך לרתק סכום זה בכל שנה במסגרת אותה קופה.
כמו-כן, קיימת תקרה הפקדה, המחושבת בכלל המוצרים הפנסיוניים של העמית, כאשר זו נקבעת על פי מכפלת השכר הממוצע במשק במקדם קבוע המוגדר ביחס לגיל החוסך.
ראוי לציין עוד כי משיכת הכספים מתאפשרת רק כאשר העמית חצה את גיל 60 ובתנאי שהכספים הופקדו אחרי שנת 2012, כלומר לאחר החלת תוקפו של תיקון חוק 190 לפקודת מס הכנסה. מי שייבקש למשוך את הכספים ואינו מקבל קצבה העומדת ברף המינימלי של 4,498 ש”ח, יידרש לניכוי מס במקור בשיעור של 35% ביחס לסכום שהופקד ולא רק מהרווחים שהניב הכסף. לכן, ישנה חשיבות קריטית לבחון את הפרמטרים השונים ולבצע הערכה גסה של הקצבה הצפויה לכם כדי לדעת האם תענו על התנאים הנדרשים למשיכת הכספים ולזכאות להטבות המס במסגרת תיקון 190 פקודת מס הכנסה.
לפרק הפודקאסט שלנו על הדקויות בפוליסת חיסכון והשקעה אל מול תיקון 190 – לחצו כאן
מה עוד חשוב לדעת על הפקדה בקופת גמל לפי תקנה 190 מס הכנסה?
- במועד ההצטרפות וההפקדה לקופה לא נדרשת התחייבות לבחירת חלופת משיכה הכספים (הוני או קצבתי).
- ניתן לבצע רצף הפקדות שוטפות וחד-פעמיות בקופת הגמל (לרוב אין סכום מינימלי).
- ניתן לבצע הפקדות בנפרד עבור כל אחד ממסלולי ההשקעה, לשלב בניהם ואף לעבור ביניהם ללא אירוע מס. יש לציין כי לרוב מככבים מסלולי השקעה שמרניים המיועדים בעיקר למידת הסיכון הנמוכה המאפיינת את השקעות בני הגיל השלישי.
- עמית הזכאי למשיכה הונית רשאי לבצעה בכל שלב גם על סכום חלקי (נתון לבחירתו).
- דמי הניהול הנגבים מהחוסך במסגרת קופת גמל לפי תקנה 190 מס הכנסה הינם מחושבים לרוב מהצבירה בלבד ובמקסימום של כ-1% לשנה.
בשורה התחתונה, התמורות שחלו בשוק החיסכון בישראל הצליחו להחזיר לקדמת הבמה את קופת הגמל לפי תיקון 190, הנחשבת לאחת מאלטרנטיבות החיסכון האטרקטיביות ביותר. עם זאת, תיקון 190 מכיל סקאלה רחבה של הטבות, תנאים ומגבלות הדורשים מהחוסך היכרות מעמיקה עימם כדי להבטיח שהינו עומד בתנאים ויהיה זכאי להטבות המס המפליגות הנעוצות במסגרת תיקון זה.
צוות המתכננים הפיננסיים שלארבע עונות תכנון פיננסי ישמח לסייע לך בהבנה רחבה של אופציות ניצול ההטבות הגלומות בתיקון כדי להביא לניצול מקסימלי ויעיל של כספי החיסכון שיהווה את המשאב הכלכלי העיקרי ביום שאחרי הפרישה לפנסיה.
